טקס ערב יום הזכרון יחידה 669
בערב שבת ה 6 לאוקטובר 2023, היינו ישובים כולנו סביב השולחן הגדול בגינת הבית בקדרון. בן ים מיקה ובנות הזוג אריאל ואביב. כרמל ואני שמחנו שהצלחנו להתכנס יחד לארוחה משותפת אחרי תקופה ארוכה. הייתה זו הארוחה המשפחתית האחרונה שלנו כמשפחה שלמה ומאושרת.
איש מאיתנו לא שיער לעצמו את מה שעמד להתרחש שעות ספורות לאחר מכן.
משפחות שכולות,
מפקדי היחידה ולוחמיה
מכובדי כולם,
המלחמה הזו שפרצה בהפתעה לאחר שרשרת כשלים היא מהאירועים החמורים ביותר שפקדו את מדינת ישראל מאז הקמתה. והלוחמים והמפקדים שלוקחים בה חלק נושאים בעולה הכבד ובתוצאותיה.
בעיניו של בן ראיתי ובקולו שמעתי עד כמה היה חסר מנוחה מהמראות שראה בעוטף ומהעובדה שאזרחים נטבחו ונלקחו בשבי לעזה. הוא היה מוכן לעשות הכל בכדי להשיבם ולהסתכן ללא גבול בכדי לבצע כל משימה במלחמה שאין צודקת ממנה.
לקראת היציאה להתקפה בעזה סיפר לי בן על התוכנית שהוביל ביחידה יחד עם דרור ומפקדים נוספים להשתלב בקרבות לצד היחידות בשטח במטרה להציל חיים ולקצר זמני פנוי בהסקה מעזה. נחרדתי מהמחשבה שבסיכון הטמון בהחלטה, אבל גם ידעתי שחיים של רבים ינצלו בזכות הפעולה הזו.
השתלבות היחידה בקרבות ודרך פעולתה במהלכי המתקפה בעזה היא מעשה נועז וראוי לציון שתבע מלוחמים ומפקדים ביחידה לפעול בדרך שונה ממה שאומנו והוכשרו אליה. הנכונות של מפקדים לשנות דפוסי פעולה ולעשות בנוהל קרב קצר את השינויים המבצעיים הנדרשים תוך כדי מלחמה מעידים על גמישות מחשבתית, נכונות לקחת סיכון ואומץ לב.
לערכים אלו הייתה השפעה עצומה על צמצום היקף ההרוגים בלחימה, ובוודאי על תחושת המפקדים והלוחמים ביחידות הלוחמות שידעו שברגעים הקשים של פציעה יש מי שיודע וגם יכול לטפל טיפול מציל חיים ולהוציא אותם מאזור הקרבות במקצועיות ובמהירות.
להחלטה הזאת היה גם מחיר, מחיר של נפגעים בקרב לוחמי היחידה ומפקדיה ופצועים בגוף ובנפש.
מפקדים ולוחמים, אתם ראויים לכל שבח! ביצעתם את תפקידכם ואתם ממשיכים במשימה במקצועיות ובמסירות. רבים מבין הפצועים שהחלימו ושלא היו שורדים את פציעתם הם עדות חיה לפועלכם. על כתפיכם ניצבת כעת המדינה באחת משעותיה הקשות ואתם הנושאים בעול.
לאחר נפילתו של בן, קבלנו לידינו הקלטה ששלח בן לחברו רועי שיפנבאויר, בנו של אל״מ דני שיפנבאואר שנהרג בתאונת המסוק ברומניה.
ההקלטה נשלחה לאחר שהחבורה הגדולה של החברים שגדלו יחד בקדרון ובמושבים באזור, נפגשו לראשונה בזמן ההפוגה מהקרבות, במפגש כואב וחסר ללא שרון גורדני ועידן הרמן שנרצחו במסיבה.
וכך אומר לו בן בקולו…
״אח שלי המפגש של אתמול היה לי חשוב,
יש רגעים בחיים שפתאום אתה מבין דברים מהותיים על האופן שבו אתה מתנהל בחיים… אתה שואל את עצמך מה עשיתי בחיי מה באמת היה לי חשוב ומה הזנחתי. חלק מהאנשים מגיעים לזה בזקנה לקראת סוף הימים וחלק חווים טראומות שמשנות את החיים עבורם.
שלמנו מחיר כבד שאני מקווה שהוא נגמר אבל אני יודע שהוא לא נגמר עדין…
אני אומר לך שאנחנו צריכים לנצל את המחיר ששילמנו כדי להבין שצריך להקדיש יותר זמן למשפחה וחברים להבין שהכל מתגמד לעומת אובדן של אנשים כמו שרון והרמן שלא ישבו אתנו אתמול.
היה לי כייף לראות את כולם, אוהב את כולם. כמה שאפשר נדבר…״
משפחות שכולות, על אף השנים הרבות בהן לוויתי משפחות חללים, שום דבר לא הכין אותי לרגע הזה.
מי כמוכם יודע, שאי אפשר להסביר במילים את עוצמת היגון, הצער העמוק, תחושת ההחמצה הגדולה ואובדן שמחת החיים שמאפיינים היום את חיינו.
אני מחבק אתכם חיבוק כואב ומאחל לכם שתדעו להמשיך לחיות לצד האובדן הכבד כפי שהבנים שלנו היו רוצים.
קהל נכבד,
בימים אלו של מלחמה מתמשכת באויבים קרובים ורחוקים, נהיה כולנו באחדותנו ובמעשינו אומה ראויה לקרבנם הענק של הנופלים במלחמה.
אני מייחל שנשיב את החטופים לביתם ונמשיך לפעול כתף לכתף לשינוי המציאות הבטחונית סביבנו.
כשנשיג זאת, נדע כי קורבנם לא היה לשווא.
כאן בערב העצוב הזה בצילה של המלחמה שעדיין נמשכת,
אני מבקש להזכיר את שמותיהם של כל נופלי משפחת חיל האוויר,
נזכור את כולם:
רום הכט, שי איילי, נתנאל מנחם איתן, עידו יהושוע,
אהד כהן, שילה כהן, עידו רוזנטל, רום שלומי, דב קוגן, משה ידידיה לייטר, ליאור ארזי, יצהר כלפא הופמן,
סהר סעודיין, נתיב קוצרו, בנימין גבריאל יונה.
רון צרפתי וקרין שווארצמן שנרצחו במסיבה.
וכן, את יפתח שחר ויונתן חצור שהיו בני בית בביתנו
ובני בכורי שלי, בן שלי.
יהי זכרם ברוך.