שלי
ביום שלישי הצטרפת מטעם היחידה לחטיבת גולני ככוח חילוץ ייעודי למול האתגר המבצעי בשכונת ש'ג'עייה.
מיד עם כניסתך לרצועה קיבלת דיווח על פצועים, באותו רגע לקחת פיקוד ויצאת למשימה בה נהרגת, עשית זאת תוך מימוש האחריות שהוטלה עליך כמפקד פלגת הלוחמים ביחידה.
שלי לצערי לא הייתי לצידך, ואת המשימה הזו לא נתחקר יחד, אבל מהיכרותי איתך אני יודע לדמיין בדיוק איך זה היה נראה, זה מתחיל בזה שאתה אומר לי שחשוב שאני יידע שזה היה מטורף! שהיחידה משפיעה ומוערכת, שאתה מרגיש שמימשנו את הייעוד שלנו, אח"כ כבר ניכנס לפרטי האירוע. כשהדמיון שלי משלים אותך עומד זקוף דרוך ובטוח ביכולת שלך להוביל את המשימה, מנחה את כולם להישאר במקום עד שתסיים חבירה מסודרת, מיד אחרי זה תידרכת את כולם בקשר, גם פה הפקודות היו ברורות, הסתכלת לכל לוחם בעיניים ווידאת שהוא מבין ואיתך.
משם התקדמת וחתרת למגע, אני יודע גם מבלי שהייתי שם ששילבת באופן מושלם את הניסיון שלך כמ"פ חי"ר ומ"פ חילוץ ביחידה, כשאברהמי ורום מאחוריך אתה מתקדם מכוח לכוח, כשלנגד עיניך יש פצועים שאף אחד עוד לא הגיע אליהם, ואתה תגיע אליהם, לא משנה מה יידרש, תשלוף אותם החוצה ותבצע את המשימה, אתה עושה את זה בלי צעקות, במקצוענות ומקצועיות בביטחון וכריזמה שגורמת לכל מי שסביבך פשוט ללכת אחריך ולדעת שיש על מי לסמוך.
תסיים בזה שאתה מרגיש גאווה גדולה, שאנחנו מגדלים דור חדש ביחידה, ובסוף תוסיף משהו לביקורת עצמית הרי אסור לנו לנוח על זרי הדפנה.
שלי היית מפקד עם כל כך הרבה רבדים ועומקים – כריזמטי, מקצוען, יורד לפרטים ויחד עם זאת עם ענווה ורוגע, היה לך את האומץ לעשות ולשנות, את האומץ לתקן ולהקשיב, היה בך כל כך הרבה בגרות פיקודית בגיל כל כך צעיר.
אני מודה פה בפניכם משפחה וחברים ששלי הפעיל אצלי בלב משהו אחר כאדם ומפקד, כל מפקד פה מכיר את זה שיש חיבור שלא ניתן להסביר.
מיד עם תחילת המלחמה לא היססת, קפצת על המסוקים הראשונים, משם המשכת לשבועיים עם אגוז להקמת יכולת משותפת. כשחזרת ליחידה והבנת שמתארגן כוח עם מפקדים וחיילים שלך שנכנס תחת מפקד אחר לרצועה, התיישבת אצלי במשרד באמצע הלילה, ולא היית מוכן לשמוע לא, לבסוף אמרתי לך שתבוא איתי בבוקר לראות את מוכנות הכוח ואז נחליט, אתה התייצבת עם תיק וציוד לחימה וההחלטה התקבלה.
שלי אתה המפקד שיחידה 669 הייתה צריכה בעת הזו, להעז להיות מלפנים ולמשוך אותה קדימה, המפקדים שלך, הלוחמים שלך, הסתכלו עליך, יידעו מה מצופה מהם
והלכו אחריך וילכו אחרי מורשתך לכל מקום.
69 ימים עברו מאז אותה שבת בה הופתענו בידי אויב אכזר, ספגנו מכה קשה אך אנו חזקים מאויבנו. אנו נלמד אותם לקח ונחזיר מכות אפיים. זו מלחמה על הבית, ובסופה אויבנו בכל מקום בעולם יידעו את עוצמתה של מדינת ישראל, עוצמה שנובעת מערכים של חירות, כבוד האדם והזכות לחיות בביטחון בארצנו.
אנו זוכרים שטרם השלמנו את משימתנו, ישנם 135 חטופים בשבי, והחמאס עדיין בשלטון.
שלי – יחידה 669 תקיים את מורשתך, לוחמיך יגיעו לכל מקום!, מול כל אויב ואתגר מבצעי, תחלץ ותציל כל לוחם איפה שהוא לא יהיה, אנחנו נגיע, אנחנו נציל אותו, זאת המורשת שלך בזה האמנת: במקצוענות בפיקוד אמיץ, במשימה להילחם להציל חיים ובעיקר בלהיות קודם כל אדם.
משפחת שלי- משה, כרמל, ים, מיקה, וזוגתך אריאל.
שלי היה גיבור בחייו וברגעיו האחרונים, אני יודע משפחת שלי שזה לא מנחם אתכם ולא מקל על הכאב, שהייתם מוותרים על הגבורה רק בשביל לחבק אותו עוד פעם אחת. חשוב לי שתדעו שבן הלך בראש מורם, גאה ,מאמין וחש תחושת זכות להיות המפקד בעת הזו, מפקד ומוביל את משימת החילוץ של יחידה 669 וצה"ל ואני מקווה שיש בזה איזושהי נחמה.
כבר חודש וחצי שאני מסתובב ומתגאה בך ובאנגל המ"פ המקביל לך, שככה צריך להראות מ"פ בצבא, שלא רק שמוביל אנשיו, הוא מוביל את היחידה למימוש הייעוד שלה באופן הטהור ביותר, בשדה הקרב להציל חיים, ולהשפיע על כל מעגל החילוץ, במנהיגות ונחישות לבנות את היכולת, מול כל כוח שפגשת היה לכולם ברור שיש משהו אחר איכותי ומקצועי שמשנה את מאזני המשקל בלחימה ובהצלת חיים.
כמה שהייתי גאה בך לפניי חודש, אני גאה בך יותר עכשיו, הובלת אותנו ואת הכוח שלך והצלת חיים
מצדיע לך בפעם האחרונה
בצרה קראת ואחלציך
נוח על משכבך בשלום.