אף פעם לא ידעתי שהלב יכול לכאוב כל כך
פיזית
זב דם.
אף פעם לא ידעתי כמה משקל הלב
כבד.
עד כדי אי יכולת לנשיאה – הוא פשוט צונח
ואני אתו.
וללב שני חדרים את זה ידעתי
אבל כמה הם מפולגים בניהם
כמה החדר של ה-אין מאיים על החדר של ה- יש
כמה שה-אין מעמיד אותי חסרת אונים מולו
ובחדר של ה-יש אני מתעסקת יומם וליל – למלא… למלא בטוב
בילדים החיים
באהבה
בריקוד
בטוב
וזה מהרגע הראשון היה ברור לי
אני כאן למענם
אני יודעת שכך אתה רוצה
וכמו תמיד אני כל כך רוצה שתהיה גאה באמא שלך
אז אני מחזיקה חזק
ובלילה
המיטה ספוגה בדם
בדם ליבי
ליבי שקרס.